תחרות כתיבת ערכים בוויקיפדיה בנושא קהילות יהודיות הגיעה לסיומה בטקס ביד ושם
בשבוע שעבר (19.10) התקיים אירוע הסיום לתחרות הכתיבה ויקישטעטל תשפ”א, ביד ושם בירושלים. האירוע בהפקת עמותת ויקימדיה ישראל ומכללת הרצוג, בשיתוף מחלקת הכשרת מורים בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה שביד ושם, נועד להוקיר את משתתפי התחרות, הזוכים בה והמתנדבים שתמכו בפעילותה.
המיזם שהחל את דרכו בשנת 2017 ביוזמת ד”ר תהִלה הרץ, מרצה בחוג לחינוך ממכללת הרצוג, במטרה להעשיר את תהליך הלמידה והחינוך בעידן האינטרנט ומהפכת המידע, התפתח למיזם ציבורי המעודד כתיבה והנצחה של קהילות יהודיות שנכחדו בשואה. תחרות הכתיבה מתקיימת זו השנה השנייה, בחסות מכללת הרצוג.
במהלך האירוע נשאו דברים רויטל פולג, מנכ”לית ויקימדיה ישראל; פרופ’ הרב יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג; ד”ר אביחי קלרמן, ראש החוג לחינוך וסגן הרקטור במכללת הרצוג; מיכל סטרנין, מנהלת המרכזייה הפדגוגית בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה ביד ושם; אהוד אמיר, ממחלקת הדיגיטל באגף התקשורת יד ושם; וד”ר ניצה ברנע, מפמ”ר כימיה לשעבר וממשתתפי התחרות, ששיתפה בסיפור האישי שלה סביב הנצחת קהילות המוצא של המשפחה.
את האירוע הנחה עו”ד דרור לין, חבר הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל. בפתח הטקס אמר לין: “במסגרת התחרות נכתבו 70 ערכים, זה גדול בקנה מידה בינלאומי… מה שלא קיים היום בוויקיפדיה לא יהיה קיים בעוד עשר שנים. לא יזכרו, לא יחפשו. וזה חלק מהחשיבות הגדולה של הפרויקט הזה. מה שנכנס היום בזכות הפרוייקט, אלמלא נכנס היה נשכח. זה זמן חד פעמי לתפוס את הדברים ולהכניס אותם כל עוד אנחנו יכולים. ולכן שיתוף פעולה נהדר במיזם מדהים שאני מקווה שימשיך בשנים הבאות. ואנחנו נרצה גם להרחיב אותו, אפשר לערוך פרוייקטים בינלאומיים משותפים, כי בלי זה נאבד את זהותנו והידע שלנו”.
פרופ’ הרב יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג, הציע להרחיב את המיזם לכלל קהילות המוצא היהודיות בגולה, “כי משם אנחנו שואבים את כוחנו החי. לא רק את העולם שנכחד, אלא גם את מקור החיים שלנו. ולכן החשיבות העצומה של המיזם הזה – מעבר לזה שהוא מציב את מה שחרב, השורשים העמוקים שהוא מצמיח למה שקיים”.
ד”ר אביחי קלרמן, ראש החוג לחינוך וסגן הרקטור במכללת הרצוג, שיתף כי מיזם ויקישטעטל הוא חלק מתהליך קידום הלמידה המשמעותית והיצירתית במכללה: “בעיניי אחד הדברים הכי חשובים הוא השימוש בחוכמת ההמונים. יש כל כך הרבה ידע שנמצא בכל בית בישראל, גם בבוידֶעם, וגם בזכרונות של ההורים והסבים והסבתות – אנחנו מוכרחים להגיע לידע הזה ולהנגיש אותו. יש אצלנו במכללה קורס שעוסק בכתיבת ערכים בוויקיפדיה; זה קורס אקדמי שהיישום בו הוא סדנאי, כי אנחנו רואים ערך בהכשרת מורים לכתיבה וליצירה כזו ושיעבירו זאת הלאה לתלמידים שלהם. אם ננכיח כמה שיותר נקודות מבט של אנשים שונים – נקבל הרבה יותר ידע. ואני חושב שכאן יש לנו במה, במה של יצירה ושל הנכחת ידע, ואנחנו חייבים להמשיך ולעסוק במיזם הזה – אנחנו בחשיבה על איך מרחיבים את המיזם למרחב היהודי דובר השפות השונות”.
שמם של חלק מהזוכים נותר חסוי, משום שכולם כתבו תחת שמות עט, כמקובל בוויקיפדיה, וחלקם בחרו להישאר אנונימיים. גם אחד מצוות השיפוט, המכונה “ביקורת” ומכהן כבירוקרט – התפקיד הבכיר ביותר בקהילת וויקיפדיה העברית, נותר אנונימי; מלבדו השתתפו בצוות השיפוט דוד שי, מוותיקי הכותבים בוויקיפדיה העברית, וד”ר אסף ידידיה, ראש החוג להיסטוריה במכללת אפרתה.
הזוכה בפרס הראשון, המכונה בוויקיפדיה “דרדק”, זכה בסך של 3,000 ₪ על כתיבת הערך קהילת יהודי מינסק. הוא בחר להישאר אנונימי, ונמנע מחשיפה אף במהלך הטקס. הזוכה בפרס השני, על כתיבת הערך על קהילת יהודי צ’רנוביץ, הוא ינאי בקר (המכונה בוויקיפדיה “כובש המלפפונים“), בן 17 הלומד בחינוך ביתי וחובב היסטוריה.
בפרס השלישי זכה ד”ר מיכאל לוזובסקי (המכונה בוויקיפדיה “Corvus“), מדען פלנטרי שעורך פוסט־דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ועבודת הדוקטורט שלו (באוניברסיטת ציריך, בהנחייתה של פרופסור רוית חלד), עסקה בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. ד”ר לוזובסקי מתמקד בוויקיפדיה בעיקר בתרומה לערכים העוסקים בפיזיקה ומדעי החלל. הערך שנכתב במסגרת התחרות, קהילת יהודי אודסה, הוא הערך הראשון שלו שעוסק בנושא היסטורי. הבחירה בכתיבה על אודסה דווקא הייתה “בעיקר כי ראיתי שיש מידע רב בשפה הרוסית”, מספר ד”ר לוזובסקי. “מדובר בקהילה מאוד גדולה עם היסטוריה שרלוונטית לא רק לנושא השואה, אלא גם לציונות ולתרבות של יהדות מזרח אירופה”.
דניאל לוי (המכונה בוויקיפדיה “Crocodile2020“), זכה בפרס על 14 (!) ערכים שכתב במסגרת התחרות. בטקס סיום התחרות לוי שיתף בתחושותיו ובמעורבותו העמוקה במיזם: “הפרס שלי הוא הלימוד והכתיבה אודות מורשת משפחתי שחיה בשלזיה – על פי עץ המשפחה שלי, עד כמה שהסבא שלי מצא, החל משנה 1740. אותו לא פגשתי מעולם כי הוא נרצח באושוויץ, אבל ביומניו של אבי מצאתי שצוואתו של אביו הייתה לשמר את מורשת המשפחה לדורות הבאים. צוואה זו גם אני מעביר לנכדיי. ערכי הקהילות שכתבתי מופיעים בעץ המשפחה של אבא שלי – אותן קהילות שבשלזיה. הקהילות הצרפתיות משוייכות למשפחתה של אמא שלי שנולדה בצרפת. ההורים של אבא שלה, חיו ברימנוב פולין וגם על הקהילה שלהם כתבתי… לאחרונה כתבתי ערך על העיר אאוריך עיר הולדתי בגרמניה… לו יהי והוויקיפדיה העברית תקיף את כל קהילות ישראל בתפוצות באשר הם”.
עופר עצמון (המכונה בוויקיפדיה “Oatzmon“), מהנדס אלקטרוניקה שעוסק בייעוץ עסקי ושיווקי ליזמים בתחום הטכנולוגיה, זכה בפרס השלישי על הערך קהילת יהודי בִּילַה צֶרְקְווַה (“שדה לבן”). עצמון הצטרף לקהילת ויקיפדיה העברית כדי להשתתף במיזם, ומאז נשאר לתרום ולהשתתף בפעילות הגדולה של יצירת האנציקלופדיה העברית הגדולה בעולם.
בקטגוריית הכתיבה וחומר נלווה זכה א’ (34), רב־סרן באמ”ן (המכונה בוויקיפדיה: “Eladkarmel“), שחיבר במסגרת התחרות ערכים על הקהילות היהודיות ברחיב, קישקרש, אוהעל, פוסטדובוש, קֶמֶצֶ’ה, וטִיסַסָלְקָה, כהמשך ליצירת כ־1,000 (!) ערכים המתעדים את הקהילות היהודיות בהונגריה. א’ מספר: “בגיל 37 עלה סבא אלי לארץ. את רוב משפחתו, כמו גם את אישתו ובנו איבד בשואת יהודי הונגריה. כשהתחלתי לחקור על עברו גיליתי שאין ערך בוויקיפדיה העברית על הכפר בו נולד, קנטור־יאנושי. מאותו רגע קיבלתי על עצמי לכתוב ערכים על יישובים וקהילות בהונגריה כדי שכל צאצא יוכל לקרוא על המקום ממנו הגיע. מאחר וב99% מיישובי הונגריה גרו יהודים, יוצא שלקחתי על עצמי לכתוב ערכים לכל יישובי הונגריה”.
בקטגוריית התרגום זכתה עורכת חדשה בוויקיפדיה העברית, השומרת על אנונימיות (ומכונה בוויקיפדיה “מישל ויקיגולד“), על תרגום הערך קהילת יהודי לאופהיים.
ד”ר ניצה ברנע, מפמ”ר כימיה לשעבר, שכתבה את הערך על קהילת המוצא של משפחתה קהילת יהודי איווניץ, סיפרה כיצד אדם אחר מיוצאי הקהילה התקשר אליה בעקבות יצירת הערך ושיתף בהתרגשותו הרבה לקריאת המידע שמנציח את ההיסטוריה הקהילתית. “הרעיון הזה הוא פשוט מדהים. אני מתרגשת כל פעם מחדש ואני חושבת שבאמת זו הדרך. היום אנחנו בדור כזה שאף אחד לא יידע על הספר על תולדות הקהילה, הוא גם לא יגיע לאף אחד. אז תודה לכם”.
