המרצים פרופ' דן משמר ויהודית רובנובסקי-פז סיפרו לנו על החוויה שלהם ושל הסטודנטים בשילוב המטלה החדשנית בקורס
פרופ' דן משמר מרצה בקורס 'גנטיקה וגנומיקה של האדם', במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, מעביר את המטלה כבר שלוש שנים
תוכל לתת לנו מעט רקע על הקורס?

הקורס 'גנטיקה וגנומיקה של האדם' ניתן כקורס בחירה מתקדם לתלמידי השנה השלישית בתואר הראשון ללימודי הביולוגיה וכן כקורס בחירה לתלמידי תארים מתקדמים שלא לקחו אותו בתואר הראשון. קורס זה מתבסס על שנלמד בקורס החובה 'יסודות הגנטיקה' שניתן לתלמידי התואר הראשון, ועובר מהעקרונות הבסיסיים של מדע הגנטיקה להבנת הבסיס המולקולרי של תורשת תכונות, מבנה הגנום ומעורבות מבנה זה בתכונות שמתבטאות כלפי חוץ ביצור השלם ובתאים בודדים.
מה זה 'גנטיקה וגנומיקה של האדם', איפה האדם מן השורה נפגש עם החומר הלימודי שיש בקורס?
גנטיקה איננה אלא המדע העוסק בעקרונות של תורשת תכונות מדור לדור. הגנטיקאים מנסים לפענח את דגם התורשה הזה מהתבוננות בדורות של בעלי חיים וצמחים, ולעיתים אף תוך שימוש בהכלאות מבוקרות. הגנומיקה הינה ענף מאוחר יותר של הגנטיקה והיא עוסקת בכלל התכונות הרשומות בחומר התורשה כולו (הגנום), הבסיס המנגנוני-מולקולרי של פעילותן, האינטראקציה ביניהם ובקרת הופעתן. כיוון, שהקורס הינו קורס מתקדם לתלמידים בסוף התואר הראשון למדעי החיים ולתלמידים מתקדמים, חשבתי על האפשרות לעשות שימוש בידע הנרכש כדי לתרום לקהילה. זו הסיבה שהמטלה הסופית של סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) המשתתפים בקורס היא כתיבת ערך לויקיפדיה, העוסק בחומר הנלמד בקורס.
מה היחס שלך לוויקיפדיה? אנחנו יודעים שהאקדמיה רואה בה הרבה פעמים כגורם מאיים, ומרצים מזהירים תלמידים מלהשתמש בה..
ויקיפדיה בראשיתה כללה ערכים שנכתבו לא פעם על ידי אנשים שאינם אנשי מקצוע. הרעיון שכל מי שנכנס לויקיפדיה ופתח חשבון משתמש יכול לשנות תוכן של ערך, עלול להרתיע אנשי אקדמיה וגם רבים אחרים, שכן מה היא האמינות של המידע הכתוב שם? עם זאת, יש מקום לאנציקלופדיות גם כיום כאשר כל המידע נמצא זמין ברשת. ערכים שנכתבו בזמנו באנציקלופדיה העברית, ואנציקלופדיה בריטניקה נכתבו ונערכו ע"י אנשי רוח, אומנות ומדע ידועים ומוכרים בתחומם ועל כן קיבלו הערכה וגם נקראו ע"י רבים מן האקדמיה ומכלל הציבור. מבחינתי, ויקיפדיה צריכה לשאוף לרמה הגבוהה הזאת, תוך שימוש בכלים והאפשרויות הקימות ברשת. זו הסיבה שרציתי לתרום לויקיפדיה ערכים בתחום המומחיות שלי תוך השגת מטרה כפולה: מטלה לימודית מאתגרת לסטודנטים ותרומה לקהילה.
מה אתה חושב על המטלה? למה היה חשוב לך לתת אותה?
מטלת כתיבה רגילה נכתבת על ידי הסטודנט ומוערכת על ידי המרצה בלבד. המטרה היא לימוד, אינטגראציה של ידע וסיכום. כתיבת ערך בוויקיפדיה מוסיפה מימד של "יראו את מה שכתבתי" ואולי גם "ילמדו ממה שפרסמתי"; רמת העניין וההשקעה במטלה עלו פלאים מאז שנתתי אותה במסגרת הקורס, והיא משכה סטודנטים מתקדמים ברמה גבוהה להירשם לקורס ולהתעניין בתחומי הגנטיקה והגנומיקה. מעבר לכך, כתיבת הערכים בעברית יצרה לעיתים קרובות ערכים שלא היו קיימים כלל ובכך הנגישו מידע בתחומי הגנטיקה והגנומיקה למתעניינים, כולל תלמידי תיכון ומורים.
מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה?
השוני העיקרי הוא בצורת הכתיבה: שימוש בשפה מקצועית מגביל את הקוראים העתידיים של הערך והסטודנטים משקיעים מאמץ ניכר בהעברת חומר מתקדם ומורכב תוך שימוש בשפה שווה לכל נפש במידת האפשר.
היו דברים שגיליתם על ויקיפדיה עצמה במהלך העבודה? שהסטודנטים גילו והופתעו?
במהלך הכתיבה עשו הסטודנטים שימוש לא רק בספרות מקצועית אלא גם בערכים המקבילים בויקיפדיה האנגלית. לעיתים הערכים שכתבו הסטודנטים היו מעודכנים יותר וברמה גבוהה יותר מאשר הערכים הקיימים באנגלית.
איך הגיבו הסטודנטים על המטלה הלא שגרתית?
להבנתי, חלק מהסטודנטים נרשמו לקורס לא רק בשל העניין בגנטיקה ובגנומיקה של האדם, אלא גם בשל האתגר של כתיבת ערך שיתפרסם ויהיה זמין ברשת. הסטודנטים למדו כיצד לפשט ולהנגיש נושא מורכב לקהל שאינו רק מהאקדמיה. זה חייב מאמץ מיוחד מבחינתם. לרבים מהם הייתה זו מטלת כתיבה ארוכה ראשונה ועל כן אני מקווה שהחוויה הותירה בהם "טעם של עוד".
איך היה תהליך העבודה?
ראשית נבחרו ערכים לכתיבה בדיון מקדים עם ד"ר קרן שצמן, עוד טרם תחילת הסמסטר. הרשימה שגובשה הוצגה לסטודנטים לבחירה והם התחילו לכתוב את הערך שבחרו בהנחייתי. בניגוד למטלת כתיבה רגילה, טיוטות הערכים שנכתבו על ידי כל אחד/ת ואחד/ת מן הסטודנטים/יות נקראו על ידי, תוקנו והוחזרו לכתיבה חוזרת, עם הערות לשיפור. אחרי מספר מחזורי תיקון (לפי איכות הכתיבה) הסטודנטים הורשו להעלות את הערך כטיוטה לאתר ויקיפדיה בסיועה של ד"ר שצמן.
לסיום, האם תרצה להוסיף משהו?
היוזמה של כתיבת ערכים בויקיפדיה על ידי אנשים מן האקדמיה מבורכת. היא מעלה את האמינות של ערכים אלה, ובכך עולה גם חשיבותם. מלבד זאת, כתיבת הערכים מהווה תהליך לימודי מעולה לסטודנטים והתנסות ראשונה בכתיבה בעל ערך לא רק לקהיליה המדעית, אלא גם לכלל הקוראים. אני רואה את ויקיפדיה כפלטפורמה להוראת המדעים בכל הרמות מהתיכון ועד לאקדמיה, וכמקור העשרה למורים. לטעמי, ככל שתתרחב היוזמה תהיה ויקיפדיה מקור מידע חשוב יותר ויותר למגוון אוכלוסיות.
יהודית רובנובסקי-פז מרצה במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל. מעבירה את המטלה כבר שנתיים
תוכלי לתת לנו מעט רקע על הקורס? ועל לימודי תרגום בפרט?

תוכנית לימודי התרגום בבית ברל היא אחת התוכנית הוותיקות בארץ להכשרת מתרגמים ומתרגמות. כיום אנחנו מתמקדים בלימודי תרגום מעברית לאנגלית בלבד. הלימודים נמשכים שנה וכוללים התנסויות מעשיות בתרגום בתחומי תוכן שונים: תרגום עיוני ואקדמי, עיתונאי, ספרותי, משפטי, מסחרי, לוקליזציה, כתוביות ועוד, כדי לחשוף את הסטודנטים שלנו לאתגרים המגוונים שכרוכים בתרגום מסוגים שונים.
במסגרת קורס תרגום עיוני ואקדמי, התחלנו לפני שנתיים לשלב מטלת תרגום ערך בוויקיפדיה. במסגרת המטלה נדרשים הסטודנטים לכמה דברים: היכרות עם סגנון הכתיבה האנציקלופדי; עבודה בהתאם לדרישות ייחודיות ללקוח מבחינת סגנון, ניסוח וגם אילוצים טכניים, שלא בהכרח תואמות למה שאנחנו מכירים מתחומים אחרים; התמודדות עם פלטפורמת כתיבה חדשה; קבלת החלטות עריכה בהתאם לרלוונטיות של המידע לקהל הקוראים בעברית; ביצוע תחקיר מעמיק ובדיקת עובדות, ועוד. כל הדברים האלו הם חלק מעבודת המתרגמת בתחומים שונים, ומטלת ויקיפדיה מתכללת אותם במיזם אחד. מסיבה זו המטלה ניתנת לקראת סוף שנת הלימודים, כמעין סיכום של נושאים שונים שנלמדו עד אותו רגע.
מה היחס שלך לוויקיפדיה? אנחנו יודעים שהאקדמיה רואה בה הרבה פעמים כגורם מאיים, ומרצים מזהירים תלמידים מלהשתמש בה..
בתרגום אנחנו משתמשים הרבה בוויקיפדיה לבדיקת מונחים, איות והגייה של שמות ועוד. יש דברים שצריך לוודא עם מקורות נוספים, אבל ויקיפדיה היא לרוב מקור מידע לגיטימי עבורנו. כחלק מהעבודה על המטלה, הכרנו לסטודנטים את לשונית ה"דיון" בערכים וכך הם למדו לבדוק אם היה משהו שנוי במחלוקת במידע שהם מתבססים עליו.
איך היה תהליך העבודה?
לאחר הרצאה שנתנה ד"ר קרן שצמן מעמותת ויקימדיה על ויקיפדיה באופן כללי ועל סגנון הכתיבה האנציקלופדי, הסטודנטים קיבלו יד חופשית לבחירת הערכים לתרגום, כאשר הוסבר להם מראש שכדאי להם לבחור ערכים בנושאים שהם מבינים בהם. חלקם בחרו מרשימת הערכים החסרים בוויקיפדיה ומפרויקט נשים באדום. הערכים שתורגמו מגוונים ביותר: מלהקת פאנק וארגוני עובדים ביפן, דרך סרטים, ספרים, אומנים בתחומים שונים, דמויות היסטוריות, נשים ממציאות ופורצות דרך בתחומן, ועד למושגים באסלאם ובנצרות.
הערכים הנבחרים הועברו לאישור עמותת ויקימדיה, כדי לוודא שאכן יש בהן ערך אנציקלופדי, לאחר מכן תורגמו בפורמט וורד והועברו לבדיקה אצל המרצה, ולבסוף הועלו לאוויר, שוב בעזרת קרן מוויקימדיה.
מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה? מה בדרך כלל מטלת כתיבה רגילה בקורסי תרגום?
הסטודנטים אהבו את המטלה. לרוב הם מתרגמים טקסטים שהמרצות מביאות, ולא תמיד מתחברים לנושאים. בקורס תרגום אקדמי במיוחד, לרוב הטקסטים לקוחים מתוך מאמרים מדעיים והם "כבדים" ופחות מעניינים בעיני הסטודנטים. השוני העיקרי במטלה הזו הוא יכולת הבחירה בנושא אישי שהסטודנטים מתחברים אליו ומתלהבים ממנו. היכרות עם הנושא עזרה להם לקבל החלטות בנוגע להערות שוליים, השמטת מידע או הוספת מידע, באופן שהם לא תמיד מצליחים לעשות בטקסטים אקדמיים בנושאים שהם לא שולטים בהם.
לרוב הסטודנטים היה מעניין להכיר את "מאחורי הקלעים" של ויקיפדיה, שהיא כלי שאנחנו משתמשים בו הרבה אבל לא בדיוק מבינים איך הוא פועל.
הבדל נוסף הוא נושא הפרסום. התרגומים שאנחנו עושים בכיתה נשארים בכיתה. במטלה הזאת, התוצר עולה לאוויר ולסטודנטים יש תרגום ראשון ש"התפרסם". כיוון שמדובר לרוב בתחום שהם מרגישים אליו איזשהו קשר אישי, הם שמחו במיוחד לתרום לו ולהשאיר חותם מהבחינה הזאת. כמובן פרסום משמעותו ביקורת, והיו לנו מקרים שעורכים אחרים בוויקיפדיה ערכו או שינו ערכים שהסטודנטים שלנו תרגמו, אבל זה חלק מהעניין וגם לביקורת צריך להתרגל. ברוב המקרים הערכים המתורגמים היו טובים ולא הוסרו, אבל היינו מוכנים נפשית למצב כזה. העבודות הוגשו קודם בפורמט וורד כך שמבחינת ציון לא היה הבדל אם הערך הוסר או לא.
לי כמרצה היה מאוד מעניין להכיר את כל תחומי העניין של הסטודנטים ולהיחשף לנושאים שלא הייתי מכירה אחרת.
היו דברים שגיליתם על ויקיפדיה עצמה במהלך העבודה? שהסטודנטים גילו והופתעו?
כשהעלינו ערכים אני חושבת שחלקנו הופתענו לראות את מידת המעורבות של עורכים אחרים בוויקיפדיה ואת המהירות שבה הערכים שלנו שונו או עוררו דיון. הבנו שאמנם ויקיפדיה היא מיזם שיתופי אבל סביר להניח שאי אפשר באמת לכתוב בו כל מה שרוצים ומכאן – שהיא מקור אמין יותר למידע משחשבנו.
לצפייה בערכים שנכנתבו במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל >>