שי כץ, רכזת קורסים, ועמיקם רז, מתנדב בעמותת ויקימדיה ישראל, מספרים לנו על התוכנית "גמלאים כותבים ויקיפדיה"
שי, ספרי לנו בקצרה על התוכנית?
שי: "התוכנית פונה לגמלאים בעלי כל מיני תחומי מומחיות שהם רכשו לאורך השנים ומציעה להם להיות חלק מקהילת עורכי ויקיפדיה העברית דרך הקורס שהוא בן 5 מפגשים עם סילבוס מובנה.
התוכנית התחילה ב-2017, והיא יוסדה על ד"ר קרן שצמן בתמיכתה האדיבה של קרן דליה ואלי הורוביץ. לקורס קודם תהליך מיון שבודק את הכישורים של המשתתפים, המועמדים ממלאים את השאלות ולעיתים גם שיחות אישיות כדי לעשות תיאום ציפיות,

כל מי שנמצא מתאים לקורס מתבקש להתחייב על כמה עקרונות מנחים כי זה קורס שדורש מחויבות, הוא מסובסד ואנחנו רוצים שמי שאנחנו משקיעים בו יתרום בחזרה לציבור".
איך הכל התחיל?
שי: "הרעיון התחיל כששמענו על מודל הקיים בעולם, תוכנית גמלאים המופעלת בצ'כיה ע"י ויקימדיה צ'כיה. הייתה לנו תחושה שיש בקהל הזה פוטנציאל גדול, אבל זה היה הימור: אנחנו ידענו שיש הטיה בוויקיפדיה לכיוון עורכים חדשים צעירים, ובנוסף לא היה ברור אם זה קהל יעד שיתעניין בכלל בכתיבה בפלטפורמה זו. ד"ר קרן שצמן פיתחה את הבסיס למודל בישראל, שהוא ייחודי לנו ושונה מצ'כיה, ובהמשך, על ידי הפקות לקחים מתמשכת, הגענו היום לתמהיל שעובד בהצלחה רבה. אנחנו במחזור התשיעי (!). נציין גם את המתנדבים עמיקם רז ואלי שני, מעמודי התווך של הקורס, ואת לירון דורפמן שליווה חלק גדול מהעשייה בתחום".
איזה סוג אנשים מתאימים לתוכנית?
שי: "אנחנו מזמינים גמלאים שאוהבים לתרום ושיש להם זמן, אבל בשונה מתוכניות התנדבות אחרות אנחנו פונים לגמלאים שיש להם רקע שיכול לאפשר להם "לחגוג" עם ויקיפדיה: רקע הכולל, מצד אחד כישורי מחשב בסיסיים, ומצד שני ידע שהם צברו במהלך החיים, וזה יכול להיות בכל מידי דרכים: בקריירה, בהשכלה אקדמית או השכלה כללית, כל עוד הם אוהבי ידע והם רוצים לתרום אותו – מקומם אתנו".
מה מיוחד בקהל זה? במה הוא שונה מקהלים אחרים?
עמיקם: "המשתתפים בסדנאות אלה קיבלו מתוך בחירה החלטה לרכוש את המיומנות להיות ויקיפדים. בנוסף לכך, אלה אנשים בוגרים עם הרבה ניסיון חיים".
שי: "הם גמלאים סופר חיובים ואיכותיים ואוהבי ידע. אלה אנשים שממשיכים לערוך. בניגוד לרוב הסטודנטים והתלמידים מהתוכניות המקבילות של העמותה, כאן יש אנשים שלא רק ממלאים משימה לימודית ספציפית, אלא גם מעוניינים להוסיף מימד נוסף לחיים והם ממשיכים לערוך לאחר מכן. כתב לי גמלאי בוגר הקורס- "העיסוק שלי בעריכה הולך ומתגבר ויש לו ערך מוסף גדול לחיי היום היום כפנסיונר". אנחנו רואים את זה אצל הרבה בוגרים שהם לוקחים את זה לחיי היום יום".

איפה הגיל שלהם מייצר יתרון?
עמיקם: "בגילם יש להם אפשרות להתפנות לעסוק במה שהם אוהבים לעשות (במקרה זה – לתרום לחברה בשיתוף ידע באמצעות הכתיבה והעריכה בוויקיפדיה) יותר מאשר לאנשים ונשים שעדיין עובדים לפרנסתם".
שי: "הם אחרי ניסיון חיים שמאפשר להם לבוא עם ידע של תחומי תוכן ושל שפות – מה שאופייני לדור הזה.
זה דור שקרא הרבה, ובגלל זה הוא גם יודע לכתוב יותר טוב מצעירים, ומצד שני רבים מהם כן עבדו בסביבות דיגיטליות ומכירים מחשבים, וכתוצאה מכך הם נהנים משני העולמות. אני לא יודעת אם יהיה עוד דור כזה שנהנה משני העולמות – מצד אחד יכולות קריאה וכתיבה גבוהות ומצד שני כישורים דיגיטליים טובים".


איפה הגיל שלהם מהווה חיסרון?
עמיקם: "זה עדיין דור שהיכולת שלו לקלוט את כל מה שקשור בעבודה על מחשב ובאינטרנט אינה מובנת מאליה. אלה מהם שלא הזדמן להם להכיר את עולם המחשב והאינטרנט עלולים לעיתים להתקשות. סבלנות מצידם ומצד המסייעים להם להכיר עולם זה יכולה ברוב המקרים להביא להתגברות על הקושי הזה".
מה החשיבות של הקורס?
שי: "אני חושבת יש חשיבות לקורס בשני מובנים:
הראשון, הקהילה של דוברי עברית היא קהילה קטנה ולכן האיכות של ויקיפדיה העברית תלויה באחוז המשתתפים. הדרך של קהילות לשוניות קטנות כמו קהילת דוברי העברית לקדם מיזם כמו ויקיפדיה, שמבוסס על חכמת המונים, היא לעודד אחוז השתתפות גבוה: אחוז השתתפות, שיאפשר מעורבות של המונים למרות גודלה הקטן של הקהילה. קורסי הגמלאים, יחד עם תוכניות אחרות של העמותה, חשובים משום שהם מעודדים העלאה של אחוז ההשתתפות של דוברי העברית במיזם.
במובן השני, הקורס חשוב כי הוא מגוון את הקהילה של עורכי ויקיפדיה העברית ואנחנו יודעים שגיוון תורם לאיכות בפרויקטים של חוכמת ההמונים. הקורס מגוון את קהילת עורכי ויקיפדיה העברית מבחינה גילית, וגם מבחינה מגדרית: יש לנו בקורס הרבה משתתפות שהופכות לעורכות פעילות בוויקיפדיה, ונוכחותן עוזרת לצמצום הפער המגדרי בוויקיפדיה".
איך ההשלתבות שלהם בקהילת הוויקיפדיים?
עמיקם: "יש ביניהם כאלה שהשתלבותם בולטת מאוד בתפוקות שלהם הן ככותבים והן כעורכים המשדרגים ערכים קיימים. אני למד על כך במידה רבה משאלות שמופנות אלי מבוגרי הסדנאות לאחר סיומן".
שי: "באופן כללי הנתונים הם מדהימים ביחס לעולם, אחוזי ההתמדה הם פנומנליים, גבוהים בהרבה מהרמה העולמית. אחוז ההתמדה בשלושת החודשים הסמוכים לקורס הוא בין 60% ל-80%, כשחלק גדול מהמשתתפים עורכים על בסיס יומיומי. עוד סימן להשתלבות הטובה של בוגרי הקורס בוויקיפדיה הוא העובדה שבניגוד לרוב העורכים המתחילים בוויקיפדיה, הם לא נרתעים מקיום שיחות עם עורכים אחרים בוויקיפדיה, ומשתלבים גם במרחבי הערכים וגם במרחבי השיחות. אנו רואים את ההשתלבות של בוגרי הקורס בקהילת העורכים גם כשיש אירועים של קהילת העורכים – אז יש נוכחות של בוגרי הקורס".


שי, מה היו הציפיות שלך לפני הקורס הראשון? ומה את יודעת עכשיו לאחר 8 קורסים?
שי: "אני באתי קצת עם סטיגמה, כי קרה לנו בסדנאות שהגיעו מבוגרים שמאוד התקשו עם מחשב, ובקורס גיליתי שמי שעברו את המיונים שלנו שולטים במחשב היטב וזה שונה ממה שחשבתי. עוד דבר שגיליתי, זה שנעים לי לעבוד עם חבר'ה בגילאים האלה, כי הם מביאים איתם אורך נשימה ופרספקטיבה לחיים ופחות אגו מאנשים צעירים, עם דרך ארץ והמון ידע. אני נהנית מכך שיש לי הרבה מה ללמוד מהם".
עמיקם, האם זה שאתה גמלאי בעצמך מקנה לך יתרון בסוג כזה של הדרכה?
עמיקם: "נראה לי שמבחינת "הכימיה" באינטראקציה שלי עם משתתפי הסדנאות, לעובדה שאני גמלאי יש תרומה חיובית".
האם אתה "מרוויח" משהו מההתנדבות במסגרת קורסי הגמלאים?
עמיקם: "מאחר שמאז ומתמיד הוראה ותרומת ידע גרמו לי סיפוק, יש לי סיפוק מהסיוע בהדרכה בסדנאות. אני גם נהנה מהמפגש עם אנשים מעניינים".
כעורך בוויקיפדיה וכמדריך מנוסה של עורכים חדשים – מהם הדגשים שחשוב לך לתת למשתתפים בקורסי הגמלאים?
- "לא לפחד מהמחשב ומהאינטרנט, ובהקשר לכך להיות מודעים לעובדה שבוויקיפדיה הכל הפיך וכל דבר ניתן לשחזור.
- להיות מודע לכך שכמעט לכל בעיה שנתקלים בה יש פתרון ושתמיד יש למי לפנות כדי לקבל עזרה.
- לזכור שעם ההתנסות לאורך זמן הדברים יראו פשוטים יותר".