ב-30 במאי השתתפתי בפאנל "הוראה בעידן הטכנולוגי: מורים, תלמידים ומה שביניהם" ביום עיון בנושא חינוך וחברה שארגן ועד הסטודנטים בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית. זה כנס ראשון במתכונת זו, מספר המשתתפים לא היה גבוה במיוחד (בשיא נכחו כ-40 איש לכל היותר), אבל התחושה הייתה שזו דרך מצויינת לדבר עם השטח, ועם מי שישפיעו ומשפיעים כבר עכשיו במערכת החינוך.

יותר משהיה זה פאנל, זו הייתה סדרת הרצאות קצרה שבה לקחו חלק ד"ר עוזי מלמד ממופ"ת, פרופ' יעל קלי מהחוג לחינוך באונ' חיפה (דרך שיחת וידאו) וד"ר יפעת בן-דוד קוליקנט מהאונ' העברית.

אף שההרצאות נקשרו זו בזו בדרכים מעניינות, והמסר הכללי שעלה מהן הוא מסר אחיד (העולם משתנה, החינוך הבית-ספרי מפגר מאחור והופך בלתי רלוונטי, יש הרבה דרכים כיצד לא נכון להטמיע תקשוב במערכת החינוך, כמו למשל להשקיע בציוד יקר, מסורבל ובלתי דרוש ובמערכות מסובכות שאין מי שיתפעל ולא ברור מה עושים איתן), אתמקד בהרצאה שלי.

זו לא הייתה ההרצאה הרגילה שלי ושל אחרים על ויקיפדיה. כלל לא השתמשתי במצגת. במקום זה ניצלתי את 15 הדקות שניתנו לי כדי להעביר מסר כזה:

• ויקי ככלי לבניית אתרים שיתופית ומהירה כבודו במקומו מונח. אני בחרתי להציג כיצד להפוך את ויקיפדיה לכלי מרתק ללמידה פעילה לתלמידים בגילאי התיכון ואולי גם חטיבת הביניים.
• ויקיפדיה היא מעבדה תוססת וזירה מרתקת שבה ידע נוצר כל הזמן באינטראקציה דינמית בין קבוצת כותבים גדולה ומגוונת, והתבוננות במעבדה הזו כמו גם השתתפות פעילה בה היא חוויה לימודית מעולה.
• ויקיפדיה מקדשת את האהבה לידע – כל ידע, כולל ידע שנחשב בדרך כלל פריפראלי בבית הספר, והסקרנות לידע היא המכנה המשתף של הכותבים בה.
• התלמידים יכולים ללמוד מוויקיפדיה ולהשתלב בה בשלל דרכים שרק הדמיון מגביל אותן.
• עצם המעורבות של התלמידים ב"מגרש של הגדולים", והתחושה שכל עריכה באמת משפיעה על מה שזמין לכל הציבור, משנה לגמרי את תפיסת המטלה הלימודית. זה כבר לא רק מה שהמורה מצפה לשמוע בחזרה בעבודת ההגשה שהוא הטיל…
• דוגמאות למשימות חקר אפשריות:
  • השוואה בין גרסאות שונות של אותו ערך, בתגובה לאירוע שקרה או בתגובה למלחמת עריכה מעניינת
  • לימוד סוגיות וויכוחים שעלו בדף השיחה של ערך
  • השוואה בין התכנים של ערכים בשפות שונות – מתאים גם ללימודי שפות זרות וגם למחשבה ביקורתית
  • איתור סתירות תוכניות ואידיאולוגיות בין ערכים שונים על אותו התחום.
  • התלמיד מתאר מה חסר בערך לדעתו, או מה לא ברור וכיצד היה משפר את הנוסח.
  • לימוד של דיונים עקרוניים (הנצחת הרוגי פיגועים, שימוש בפועל נפ"ל להרוגי צה"ל, טיפול בערכים בעלי תוכן מיני ועוד) אפילו בשיעורי חברה/חינוך
  • תרגום קטעים מאנגלית לעברית.
  • שיפורי נוסח והגייה כתרגיל עריכה בעברית.
  • עבודה שיתופית (בין התלמידים ואחר כך גם עם העורכים הקבועים בוויקיפדיה) בכתיבת ערכים חדשים או בהרחבת קיימים.
• ויקיפדיה איננה דורשת השקעה בהקמת מערכת טכנולוגית מסובכת (כדוגמת Moodle, HiLearn ודומותיהן), איננה כרוכה בקשר עם חברה מסחרית, ותתקיים לבטח גם אם בית הספר לא ישלב אותה בהוראה כפי שתואר. לא מדובר כאן בהשקעה יוצאת דופן מצד ביתה ספר שאולי לא תצדיק את עצמה או לא תאריך ימים (כפי שקורה לעתים תכופות, ממה ששמעתי).
• ויקיפדיה איננה דורשת הכשרה מסובכת או ארוכה במיוחד כדי ללמוד אותה, כולל מאחורי הקלעים שלה.
• ויקיפדיה היא מקום מפגש מרתק לתלמידים עם אוהבי ידע מכל אורחות החיים – מבוגרים, גמלאים, חרדים, דתיים, עולים חדשים ועוד…

אני חושב שהמסר שהועבר הלהיב מאוד את קהל השומעים, ששינה לגמרי את התפיסה שלו על תפקידה של ויקיפדיה בבית הספר. מתגובות ושאלות שהופנו אליי אחרי תום ההרצאה, למדתי שהיא עוררה עניין רב. ד"ר קוליקנט ביקשה שאבוא שוב לשוחח עם התלמידים שלה באוניברסיטה ולהציג להם מסר דומה.

יצויין שקיים אצלנו הדף ויקיפדיה:שילוב בהוראה שכבר התיישן מעט בינתיים ובכוונתי להרחיב ולשכלל אותו בהתאם למסרים שהעברתי היום בהרצאה.