הצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת

הצעת החוק המונחת כעת על שולחן הכנסת צנועה הרבה יותר מהתיקון שוויקימדיה ישראל שואפת אליו (ראו את ההצעה שלנו בהמשך), אולם היא צעד חשוב בכיוון הנכון. זוהי לשון הצעת החוק:

הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים, התש"ע־2010)

הוספת סעיף 31א
בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–20071, אחרי סעיף 31 יבוא: "שימוש מותר בתמונות שצולמו גופים ציבוריים31א. (א) בלי לגרוע מהוראות פרק זה, שימוש בתמונה שצילם גוף ציבורי, לרבות פרסומה באינטרנט, מותר, בכפוף להוראות אלה:
השימוש יהיה ללא תמורה;

לא ייעשה בתמונה שימוש מסחרי;

לא ייעשה בתמונה שינוי, לרבות עריכה.

(ב) בסעיף זה, "גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:

משרדי הממשלה;

צבא הגנה לישראל;

היתרונות בהצעת החוק

שינוי מדיניות מוטב שייעשה לא בתפנית חדה, אלא בהדרגה, כדי לאפשר את בחינת השלכותיו צעד אחר צעד. מבחינה זו הרעיון להתחיל בהסרת המגבלות על תצלומים הוא רעיון טוב. למה דווקא תצלומים? לתצלומים יש ערך תיעודי מעבר לערכם האמנותי. צלמים מטעם המדינה מתעדים אירועים בעלי אופי היסטורי ולפיכך ערך צילומיהם לחינוך ולהשכלה גדול במיוחד. בטקסט כתוב אפשר לעשות פעולות רבות שאין בהן משום הפרת זכויות יוצרים: אפשר לצטט משפטים ספורים מתוכו, אפשר לתמצת אותו, לנסח אותו מחדש וכיוצא באלה פעולות שאינן אפשריות כשמדובר בצילומים.

בעיות שמצאנו בהצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת

• הגדרות: החוק הקיים כבר מגדיר מהי "יצירת" צילום" (סעיף 1) ומהי "יצירה בבעלות המדינה" (סעיף 36). לפיכך, מוטב שהתיקון יתייחס ל"יצירות צילום בבעלות המדינה" על־פי ההגדרות הקיימות. בפרט, אין צורך להגדיר מהו מוסד של המדינה ואין צורך ליצור הבחנה בין תצלומים בבעלות המדינה לפי המוסד הממלכתי שממנו הן מגיעות.
• אין סיבה למנוע עריכה של התמונות. תצלום מוצג בדרך־כלל בשלמותו, אולם לעתים מתעורר צורך, או רצון לגיטימי, להציג גרסה ערוכה שלהתצלום. לדוגמה, לפעמים מוטב להציג תצלום צבעוני בשחור־לבן, או לצבוע תצלום שחור־לבן. לפעמים יש צורך לבודד דמות אחת מתוך צילום של כמה דמויות. לפעמים אפשר לשחזר תצלומים שנפגמו, אולם השחזור כרוך בהערכה ובפרשנות לגבי תוכן התצלום במצבו המקורי. לשחזור כזה ערך חינוכי רב, וכל עוד החוקר־האמן מודיע בהגינות שהתוכן המשוחזר הוא השערה, אין סיבה למנוע את היזמה הזאת. דוגמאות נוספות לעריכת תצלומים באופן מקובל ולגיטימי: יצירת קולאז' מכמה תצלומים, שילוב תצלום ביצירה אמנותית אחרת תוך התאמתו ל"סביבה". דוגמה מפורסמת לעריכה כזאת היא הצגת בנימין זאב הרצל משקיף על מגדל דוד בירושלים (שהופיע על בול של קק"ל בשנת 1946), תוך שילוב תצלום של הרצל ממלון "שלושת המלכים" בבזל עם תמונה של מגדל דוד.
• שימוש מסחרי – למה לא בעצם? אין סיבה למנוע שימוש מסחרי בתמונות של המדינה. חברות מסחריות גדולות ממילא יכולות להרשות לעצמן לרכוש תצלומים ולהגיע להסדרים בנוגע לזכויות יוצרים. החוק הזה נועד להקל בעיקר על אנשים פרטיים ועל עסקים קטנים. יכול אדם להדפיס ספר עם תצלומים בבעלות המדינה ולהציע אותו למכירה. ייתכן שיהיו אנשים שיתרשמו מהאופן שבו התמונות מוצגות בספר, ויסכימו לקנות אותו אף על־פי שהתצלומים זמינים חינם במקומות אחרים.

אנו מציעים את התיקון הבא להצעת החוק:

הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע־2010)

הוספת סעיף 6א

1. בחוק זכות יוצרים, התשס"ח־2007 אחרי סעיף 6 יבוא:

• "צילום שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בו מותר לשימוש בלא תמורה כל עוד אין בשימוש זה כדי:
  לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

1. הסתה לגזענות.
2. תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
3. פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה."