כמו בכל שנה, גם השנה השתתפו בכנס ויקימאניה פעילי ויקימדיה ישראל, סנדרה, לליב, יאן ורותי שיתפו אותנו בחווית שלהם מהכנס בשוודיה, מה הם למדו, מה הם לימדו ואפילו מה הם אכלו!
לליב גל
מתנדבת, עמותת ויקימדיה ישראל
האירוע השנתי של ויקימדיה העולמית, ויקימניה 2019, התארח השנה (באמצע חודש אוגוסט) באוניברסיטת סטוקהולם, שוודיה. באוניברסיטה נערכה פגישת אוריינטציה של כשעה שיועדה לכל המשתתפים החדשים (שטרם השתתפו בויקימניה בעבר).
שם הסבירו לנו על הכנס, על ההרצאות השונות, על הנושאים בהם עוסקת הועידה ונתנו כמובן זמן לשאול שאלות. היה לי מאוד מעניין ושמחתי לראות את כל המשתתפים החדשים שזו להם הפעם הראשונה בויקימניה.
הכנס הפותח את ויקימניה עצמה היה באולם הראשי באוניברסיטה והחל בהצגת המארגנים, החזון של הכנס ובהרצאתו של מייקל פיטר אדסון, מייסד שותף של פרוייקט מוזיאון האו"ם.
בהפסקת הצהריים הייתה הפגישה השנתית, ארוחת הצהריים המסורתית של ויקי-נשים (מסתבר). זו פגישה שנתית של נשים הפעילות במיזמי ויקי-נשים השונים בצ'אפטרים ובקבוצות המשתמשים השונות בעולם. נראה היה שהרבה מהנשים שם מכירות מפגישות בכנסים אחרים ובויקימניה בעבר. אני הכרתי כמה נשים שהן חדשות בויקיפדיה בכלל ובויקי-נשים בפרט. היה נחמד מאוד להכיר אותן ולשמוע קצת על מיזמים מקבילים במדינות שונות ברחבי העולם.
אז הגיע הרגע שהתכוננתי אליו כמה חודשים. התרגשתי מאוד, ושמחתי לראות שהאולם היה מלא באנשים, עם ריבוי של נשים! דבר כשלעצמו מרגש ולא מובן מאליו. שמחתי לראות גם ישראלים שהגיעו להרצאה שלי כדי לתמוך בי.
בהרצאה שלי,
Me and the gender gap – הצגתי את הסיפור האישי שלי עם ויקיפדיה. דיברתי על הדרך שעשיתי, מה למדתי, פרויקטים שונים אחרים (מלבד מיזם ויקי-נשים) שאני מתנדבת בהם ואף פעילה בהובלה שלהם, ועוד. הנוכחים מאוד התעניינו, צחקו מהבדיחות ואף שיתפו בסיפורים אישיים שלהם. לקחתי רעיונות לכלים שונים ולמיזמים שונים, שאת חלקם ניתן ליישם גם בישראל ובעברית, וחלקם אני מקווה שבעתיד הקרוב או הרחוק מעט יותר גם כן יהיו זמינים ליישום עבורנו כאן.
הערב השני בויקימניה כלל קבלת פנים למציגי הפוסטרים – חלקם היו מאוד מעניינים. דיברנו עם כמה מהמציגים, בין היתר ויקיפדיות גרמניות שהציגו את מיזם ויקי-נשים שלהן וויקיפדים ממדינות שונות ברחבי הודו שהציגו פרויקט של עבודה על שפות שונות, שחלקן גם שפות בסכנת היעלמות מן העולם.
אחר כך יצאנו החוצה לקבלת פנים שכללה משקאות ומתאבנים. למעלה, קצת מחוץ לאולם הראשי, נערך טקס רשמי של אכילת סורסטרומינג. זה היה מאוד מעניין לצפות בדרך ההכנה המסורתית של המנה. כאשר חזרתי לארץ אספתי את החומרים שהיו ברשותי, העליתי לויקישיתוף (אחרי המרה של סוג הקובץ….) את סרטון הכנת הסורסטרומינג שצילמתי, וכתבתי את הערך סורסטרומינג בעברית! לזה אני קוראת שיתוף והרחבה של הידע האנושי.
מה למדתי?
למדתי טכניקות שונות להעברת מסר, רכשתי ניסיון וצברתי ביטחון בעמידה בפני קהל. קיבלתי פידבקים (רובם חיוביים, אני צריכה לציין…) על ההרצאה שלי, ואשמח לשתף עוד בעתיד. יש כבר תוכניות בעתיד הנראה לאופק.
פיתחתי תחושת שייכות, לא רק לסניף המקומי אלא גם לתנועה עצמה. החיבור לתנועת ויקמדיה העולמית הוא משהו שאני לא חווה ביומיום שלי ולא חוויתי בעבר, ובויקמניה נפתחה בפניי גם האופציה הזו.
אני מרגישה ברת-מזל על ההזדמנות שניתנה לי להשתתף בכנס. למדתי המון וחוויתי חוויות חדשות ומרגשות. המון תודה למארגנים, לעמותה ולחבריי שעזרו לי גם כאן.
תודה ענקית לאנשים שעזרו לי, היו נוכחים בהרצאות הקדם, ענו לי על שאלות וסייעו לי בכל דבר ועניין. אני לא מפרטת כי אין לזה סוף…
רותי אלסטר
רכזת חינוך בשפה העברית, עמותת ויקימדיה ישראל
זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בכנס ויקמיניה וגם הפעם הראשונה שהזדמן לי לתקשר באנגלית עם אנשים מכל כך הרבה מקומות בעולם. לא ידעתי למה לצפות, ואני מודה שהגעתי עם לא מעט חששות.
אך כבר ביום הראשון, האווירה שנוצרה בlearning days יצרה אצלי התלהבות שהתגברה בגדול על החששות. ימי לימוד אלה המוגדרים כ-Preconference תוכננו השנה כך שקבוצה של 25 משתתפים מכל העולם, שעברו מיון לפי מיומנויות וניסיון קודם, קבלו השתלמות בנושאים שנוגעים לעבודתם. הנושאים הועברו בצורה מקצועית ומעניינת, ואיפשרו לקהל להשתתף בצורה חופשית ונינוחה, למרות שכולם דיברו אנגלית עם מבטא כבד יחסית. מסגרת זו של יומיים עם קבוצה קבועה מאד עזרה לי ליזום שיחות אישיות עם המשתתפים.
האירוע האמיתי התחיל כמובן ביום שישי, עם פתיחת הכנס עצמו! הרצאת המבוא היתה מפתיעה בדרך שבה הועברה, ולמרות הנוכחות של 1200 איש, Michael Peter Edson שכנע את הקהל להיות שותף פעיל למשחק שהציע.
בהמשך התמקדתי בהרצאות ופאנלים בנושא מיזמי חינוך (תחום העיסוק שלי) ומחקר (שמאד סקרן אותי). לדוגמא, נחשפתי למחקר שמטרתו לגלות איזה אחוז של העריכות בוויקיפדיה נעשו על ידי עורכים מומחים בתחום כתיבתם. גם המתודולוגיה לניתוח את מיליוני העריכות המתבצעות באנגלית, וגם התוצאות היו מרתקות. הרצאה אחרת עסקה במחקר התנהגותי כדי להסביר את הפער המגדרי בקרב העורכים בוויקיפדיה, והשתמש באותו תחום מחקר כדי להציע רעיון לפתרון.
את החלק שלי העברתי ב-Lighting Panel ביום הראשון מול כמאה משתתפים, יחד עם נציגה ממצרים שהציגה את הפרויקט שהיא מובילה בעיקר באקדמיה (לאחר שהתייאשה מהובלת פרויקטים במערכת החינוך) ועם נציגה מבולגריה שדברה על שימוש במשחק בויקיפדיה. ניתנו לי 4 דקות להציג את הפרויקט של הוספת ערכים לויקימילון, יחד עם כמה מהאתגרים של הפרויקט והלקחים! מיקוד ושמירה על מתח גבוה היה שם המשחק.
בכנס עצמו, עובד כהן הציג את הפרויקט של ויקימילון בעברית בפאנל זה, הן מנקודת המבט שלו כאדמיניסטרטור בויקימילון, הן מנקדת המבט של המיזם החינוכי. פאנל זה עסק במיזמים הנחשבים שוליים יחסית לויקיפדיה: ויקיטקסט, ויקימילון, ומשך קהל קטן בלבד. השותפים בו החליטו לחרוג מהתוכנית המקורית, ול"זרום": להציג את עצמם, אך גם לשוחח זה עם זה בצורה חופשית, להתבדח, לשמחת הקהל שהשתתף בהתאם.
כמו בכל כנס של תנועת ויקמדיה, התקנון לfriendly Space Policy פורסם במקום בולט. מאד אהבתי את העקרונות שלו, אבל הופתעתי להרגיש שזה עובד. הייתי ללא ספק שונה שם, אבל כולם היו קצת שונים, ורבים היו מעוניינים להכיר אותי ואת עשייה שלי בוויקימדיה ישראל. כך נחשפתי למודילים שונים של עשייה בחינוך וגם קלטתי שמספרי התוצרים שאנחנו מגיעים אליהם גבוהים הרבה מעבר למקובל. לדוגמה, בצרפת מדינה של 67 מיליון תושבים, משתתפים 80 בתי ספר בתחרות ארצית על הערך הטוב ביותר שנכתב על ידי תלמידים. התחתרות בוחנת 150 ערכים, דהיינו פחות מ-2 ערכים לבית ספר בממוצע!
לעומת זאת, בתוכנית תלמידים כותבים ויקיפדיה, משתתפות 40 כיתות מ-25 בתי ספר, והתלמידים כתבו בסך הכל מעל 450 ערכים.
יאן נסונוב
מתנדב, עמותת ויקימדיה ישראל
תודה לויקימדיה ישראל ולמארגנים על עוד כנס ויקימניה מרתק. אנסה לתאר את החוויות בקצרה:
תוכן: השנה היה שיא של 13 מסלולים שרצו במקביל. בנוסף למסלולים המוכרים כגון טכנולוגיה, גלאם ומחקר, היו גם חדשים רבים: שפות, בריאות ובטיחות (safety) ועוד. מסלול אחד עסק במטרות לפיתוח בר קיימא של האו"ם – הנושא המאפיין של הכנס השנה.
מסלול המחקר הביא השנה קהל רב מהצפוי, והאולם היה מלא כמעט תמיד. הועלו נושאים כמו: מה באמת אחוז המומחים בתחומם מבין עורכי ויקיפדיה? האם חסימת עריכה למשתמשי טור (Tor) הביאה יותר תועלת או נזק? ואיך ניתן לקבל תובנות על זיכרון קולקטיבי מניתוח של תוכן הערכים באתר?
אז מה למדנו? קשה לסכם ולתאר בקצרה מחקרים מעמיקים—מושבים כאלה נועדו למעקב והבנה נקודתית יותר. אבל היו מושבים אחרים עם מידע חדש ומעניין. למשל:
- קיים כלי / מיזם בשם וידאוויקי (VideoWiki) שמאפשר לקחת וידאו ללא צליל, ולהלביש עליו דיבוב רובוטי סביר עם כלי העריכה המוכרים לנו בוויקיפדיה, לרבות תרגום.
- המיזם הגדול החדש של מגנוס מנסקה (אחד מהמתכנתים המשפיעים בתנועה) נקרא ליסטריה, כמו הבקטריה, ומאפשר יצירת רשימות בוויקיפדיה על בסיס נתוני ויקינתונים—מה שהיה מבוקש מזמן בתנועה. זה עוד לא בשל לחלוטין, אבל עובד לא רע.
- פתחו מושב חדש שנקרא Coolest Tool Award, בדומה ל־Coolest Project של דרור לין. מושב שכדאי לראות גם בווידאו, אם וכאשר יעלה. מקווה לראות אותו בשנים הבאות.
ארגון: השנה היו כמה חידושים טובים ופחות טובים. זו השנה הראשונה, מלבד 2011 כמובן, שהתחשבו באוכלי הכשר והחלאל בכנס. למעשה האוכל הרגיל היה פשוט למדי, וכלל כריך קטן ופחית שתיה. זה הכריח רבים לאכול במסעדה במהלך היום—אלא אם נרשמו לרשימת אוכלי הכשר כמובן. כרגיל ישראל מככבת לטובה בזכות היכולת לספק קייטרינג איכותי בכנסי התנועה. מה עוד? הייתה טעימת הדג המותסס סורסטרומינג (Surströmming). חשבתי שזה דג כבוש, והוא לא—אבל מסתבר שבשוודיה יש גם דג כבוש. אם תהיתם מה זה, ההסבר הפשוט ביותר נמצא בסרטון הבא (יש כתוביות באנגלית) . האמת היא שזה לא רע, כשמתרגלים לריח. אעלה בהמשך סרטון מהכנס שבו גם יש הסבר מעניין.
מלבד נושא המזון: לא יודע אם אישית הסכמתי עם הצורה שבה הכנס אורגן במכוון. למשל, הכנס השקיע כסף רב על קיזוז פחמן. לא יודע אם היה כדאי לגבות $225 לאדם על השתתפות בכנס למטרה זו, שכן רבים הגיעו ממדינות עניות שסכום זה אסטרונומי עבורם. בתנועה דיברו תמיד על אחוז המלגאים העצום שמגיע לויקימניה—אמנם נעשה השנה מאמץ עילאי להכיל את כולם לפי העדפותיו (ע"ע כשרות), אולי הוזלה של כרטיס הכניסה על חשבון ויתור על קיזוז פחמן הייתה תורמת יותר לאותם מבקרים פוטנציאלים שלא קיבלו מלגה.
עם זאת, יש לזכור שהכנס במהותו הוא מקום של למידה ושיתוף של רעיונות חדשים בתנועה, ונטוורקינג. אם הכנס מאורגן בצורה מופתית, אז זוכרים גם את הכנס עצמו. אבל גם אם לא, עדיין זוכרים את האנשים והלקחים.
סנדרה זוננשטיין
חברת ועדת ביקורת, עמותת ויקימדיה ישראל
השנה נתנה לי הזכות לאחר כשנתיים שאני מלווה את ועד העמותה להצטרף לויקימניה 2019
כועד אנו עוסקים לא מעט בשתי סוגיות מרכזיות:
- איך מנגישים טוב יותר את המידע ולאילו קהלים? שכן החמצן של ויקיפדיה הם הקוראים הנאמנים – להל"ן הצרכנים
- איך מגדילים את כמות הכותבים, מבלי לפגוע באיכות הכתיבה? להל"ן כותבים חדשים
במסגרת המושבים בחרתי להצטרף למפגשים שעסקו הרוחבת קהילת הכותבים ואני מסכמת את התובנות שלי:
- מעט כותבים, יחסית לפוטנציאל, ממשיכים אחרי ההתנסות הראשונה – שימור כותבים חדשים הוא נושא חוצה
- כותבים חדשים בברור צריכים עזרה ומחפשים עזרה – הם נתקלים בעוינות/ חוסר סבלנות מהקהילה
- שימור כותבים – לקהילה הותיקה יש אחריות לקבלת כותבים חדשים, ללוות אותם בצעדיהם הראשונים – להקטין שיפוטיות ולהגדיל עזרה המדרבנת הישארות
- קיים אתגר לייצר מנגנון שיקטין את נטישת פותחי חשבון
- בסקרים שערכו גילו שרוב העורכים החדשים מעדיפים איש קשר אישי – ולא HD, או מענה אוטומטי אחר, כן קיימת חשיבה על נושא ה CHAT ONLINE
- ויקיפדיות שהטמיעו עמוד WELCOME מסביר פנים, מפורט הכולל את כל צורות הצור קשר והליווי האפשריות מדווחות על ירידה בנוטשים
- קימת הבנה כי אנשים פותחים משתמש כמו ברשתות חברתיות – זה הדפוס, והמדיניות מוחקת אותם אם לא מקושרים לערך – קימת הצעה לבחון את המדיניות
- כמו "בשימור לקוחות", נשאלת השאלה האם כדאי לפנות הצורה יזומה לכותבים שלא "סיימו מסלול", נטשו במהלך הדרך ולהציע עזרה – דילמה לגבי שאלת הפרואקטיביות מצד הקהילה הותיקה
מצד אחד, ומצד שני לאפשר בחינה טכנית/ מעקב על הנוטשים
- האם נכון לקדם תוכניות מנטורים מקומיות /גלובליות לתמיכה בכותבים חדשים?
במסגרת הדיונים עלתה דילמת האיכות מול דילמת ההתרחבות ומשאלות הקהל ניכר שהאמת מעורבת במספר תובנות:
הקהילה מתויגת היום חסרת סבלנות ואגרסיבית לשמירת טוהר הכתיבה . יש לבחון אפשריות רחבות יותר ממחיקת ערכים מהירה כמו: פניה לעורך, הרחבת ערך,
נתנה הזדמנות לאנשים שעשו SAVE ואולי לא באמת סיימו לחזור למצב עריכה, לשפר בלי ליצר אלימות חשש או פחד.
להחליף אנרגיה מפרקת באנרגיה בונה.
התרשמתי כי גם בנושא הכותבים הקהילה נפתחת לחשיבה פתוחה יותר של איך כן, איך מאזנים בין חדשנות לשמירה על עקרונות יסוד
התרשמתי כי גם לנו בישראל, יש כברת דרך לעשות.
מובילי החשיבה והחקר מחפשים ויקיפדיות נוספות להצטרף למחקר ולבחון את הנושא – ממליצה לשקול.
